וטוב להעריך לו כ"א מהתבונות כנגד אחת מן הפיסקאות, בכדי לזווגם בשבוע אחד תמיד שמתוך כך הוא זוכרם כאחת, כגון תבונה א' למנוחת הנפש ב' לסבלנות ג' לסדר וכו':
והנה מאחר שכבר נתבאר שהחינוך הכללי זמנו כל היום כולו, אבל שעות של שכיבה וקימה מיוחדין לסידור הנהגת העסקים ובחינתם בלבד, ושאין להתחיל בחינוך התבונות עד לאחר שכבר נתחנך בפקידת ההנהגה בוקר וערב כל צרכו (עי"ס קמח קנב), והואיל שכבר יצתה פקידת ההנהגה הזאת מכלל טורח להרגל, אזי יכולנו לצרף אליה חינוך התבונות (עס"י בהגהה בסופו) באופן זה, יום א' שבוע א' בערב לאחר שגמר ביקור של בינה במעשיו משך כל היום (עס"י) יתחיל לבחנם מעתה אם לא אתרמי ביניהם איזו עסקים טפלים שנתהוו ועברו עליו באקראי בעלמא. ד"מ בלכתו לבהמ"ד ראה את פלוני שח עמו והלך עמו לביתו, ונסתבך שם כשעה חדא בעסקים של מה בכך, בבואו לביתו בצהרים זימנוהו לסעודת ברית מילה, ונתאוה לבדח שם עם פלוני שהלך ומשכו למקום בטילה בע"כ בא שם לידי נסיון ונכשל וכו', ובבוקר קודם שהוא מתחיל לסדר עסקיו ישנה בלבו אותן השגיאות שהרגיש בהן בנידון זה בערב, ויקבל עליו לקיים מילי דתבונה א' הלכה למעשה תיכף בסידור העסקים של עכשיו, וכן בערבי שבוע ב', יהא נזכר באבוד זמן ע"י תיקון המכשירין, ויהא נכון לבוקר להקדים לסידור כל עסק הזמניות המכשירין שלו תחלה, וכן כל כיוצא בזה: