ובאמת אין כאן טרחא יתירה, ליחד לו אחד מן הי"ג כללי תבונות הללו לשבוע אחת בכדי לסדר לו העסקים על פיו בשחרית, או לבוחנן לו בערב, ולשמור הי"ב הנשארים כסניפים טפלים (עי"ס כד) שעי"כ הוא מקיים רוב מילי דחכמה ובינה תיכף הלכה למעשה, אגבי עסקים שהוא מטפל בהן משך אותה שבוע, ומה גם שחינוכים הללו מקרבא הנייתייהו על ידי הצלחתו בבחירת העסקים והכוונות שהוא מתחכם בהן מיום ליום, ומוצא קורת רוח לראות דרכיו הולכין וממהרין מיום ליום להביאו אל מבוקשו עצהי"ט, ומעשירין אותו כפירות חדשים שהיו אבודין אצלו בימי סכלותו עד הנה, וכשהוא מחשב בערב באותן מאורעות או חבורות בני אדם שפגעו בו היום לפי תומו תחלה, איזו ידיעה נתחדשה לו מהם אח"כ לפי התבונה השייכה לאותו שבוע, הרי זה מצליח והולך בלמוד דבור העלילות והדיקות והכרת הנפשות של עצמו ושל אחרים, מעשי ידיו כוננים עליו ודעתו מתערבת בין הבריות (עי"ס קנא), ואע"פ שאינו מהדר לחבר בשבילם עוד פנקס מיוחד לחשבונות ועונות כלל: