1
דרך משל, כבר ידוע שהנפש הבהמית עשויה להחליף רעיונותיה עפ"י סגנון מהלך קבוע שלה תמיד, ואין בה כח להשהות ולעמוד כרגע במחשבה אחת, זולתי עפ"י רצון נפש המשכלת, שהיא יכולה ליתן רסן בפיה, לעכב אותה (בכדי לדקדק זמן מה במחשבה אחת) או להפנותה לדרך אחר בע"כ, אבל גם לכח הרצון ההוא יש גבול כמה הוא יכול להכריח את נפש בהמיותו, וכשמכביד עליה יותר מדאי, אזי היא מתקוממת בכח להפיל רוכבה אחור, ולהכניס בלבו דוקא אותן מחשבות היותר שנואות אצלו בכדי להקניטו: