עיון זה לקוח מפי' משלי (כה) ע"פ כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר:
כל כמה שאדם נמשך אחר הנסיון של אותו צער ועונג שהרגיש בגופו או שהשיג בחושיו, הוא מפעולת הנפש הבהמית שלו בלבד, שעיני בשר שלה אינן רואין אלא בסמוך בגלוי ובשל עכשיו, והוא עלול ליכשל בכל עת ובכל שעה כבהמה, לכך ניתנה דעה וממשלה בנפש המדברת שלו לפקח על כל עלילותיה, ולקבץ הנסיונות הבהמיות הללו בכדי להוציא מהן ידיעות שכליות, גלויות לעין הרוחני שלה ברחוק ובסתום קצת לאיש ואיש כפי ערכו, ועי"כ הוא ממציא לו כמה מיני תחבולות להנאתו ולטובתו תמיד ומתוך כמה תועליות לפי שעה כאלו יכול הוא להוציא איזו תועלת שניה לצורך ימים הבאים, ומשניה לשלישית לפקדון לעוה"ב וכו', הכל לפי טרחו זמנו וערך השכלתו, לפי שאין שכל האנושי יכול להתפשט אלא ע"י דרישה וחקירה ממדרגה נמוכה לגבוה ממנה ומגבוה לגבוה שעליה, עד לתכלית הגבול שנקצב בתחלת יצירתו להנהיג בו כחות גופו ונפשו לטוב לו: