ובפירוש למגלת קהלת איתא וז"ל. ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת כו' כל כמה שהיה שלמה המלך ע"ה מצליח והולך בחכמתו עד דהוו נהירין ליה שבילי דרקיעא וכל חללי עלמא, כך היה משוטט וחוקר ג"כ בחללו של עולם הקטן, דהיינו באותו תהום רב של דמיונות מחשבות מדות ודעות המכונסין במצולות הלבבות, באיזו דרך הן נכנסין לכאן מתוך חללו של עולם הגדול, היאך הן משתלשלין זה מתוך זה כנהר שאינו פוסק לעולם (עיין לעיל). ומניה הם חוזרים ויוצאים משם אל הפועל בעולם הגשמי וכו', ואגב זה נגלו לפניו גם חילוקי פרטי הנפשות האנושיות זו מזו, עפ"י סגנון מערכי לב ומענה לשון המיוחדים לכאו"א ואפילו הגיונות השוטים וקצרי הדעת דמחשכן שמעתייהו טובא, ועי"כ נתחכם ג"כ להמציא תחבולות להסביר חכמות רמות להדיוטות מוסרים עמוקים וערמות לפתאים ולנערים דעת ומזמה (משלי א ב) עכ"ל.
(ועיין רפואת העם סי' תקפ"ו תקפ"ז):