זאת חקת התורה ברש"י ומדרש לפי שאו"ה מונין את ישראל מה טעם יש בה לפיכך כתיב בה חוקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה עכ"ל ורבים ראו כן תמהו הלא יען שכתיב בה חוקה האוה"ע מונין ומה זה שכתב רש"י שלפיכך כתיב בה חוקה מפני שמונים הלא משום זה גופא שהיא חק בלי טעם מונים את ישראל עוד קשה הלא במדרש ילקוט ורמ"ד כתב באמת טעם כדי שתבוא אמו ותקנח צואת בנה ויותר קשה הלא במרה כבר נצטוו על פרה אדומה עוד קודם מ"ת ועגל וצ"ל שהקב"ה ידע שיחטאו ישראל אח"כ והקדים להם רפואה וציווי הכפרה קודם החטא אבל לפי זה היו כמוכרחים לחטוא בהכרח ידיעת הבורא ב"ה ובאמת כן הוא כשאחז"ל לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה לכל העולם שאחר ניסי מצרים וקי"ס וקבלת התורה שנתעלו ברום המעלות וחטאו מיד אח"כ בעבירה היותר גדולה מכל עבירות היא ע"ז והועיל תשובה להורות לאומות ובפרט הכנענים שעשו את כל התועבות האלו לכן כתיב לא תחי' כל נשמה אעפ"כ יועיל להם תשובה והיו מקבלים אותם בתשובה קודם שנכנסו ישראל לארץ נדאיתא במדרש וא"כ חק וגזירת המקום במצות פרה אדומה להכריח ישראל לאותו מעשה רבה ועבירה גדולה שאין למעלה הימנו ובפרט מיד לאחר שהיו ברום המעלות אחר מתן תורה וראיית כל הנסים והטובות כדי להורות תשובה לאומות העולם וא"כ גזירת וחק פרה אדומה הוא בזיון גדול לאוה"ע שמורה שעברו כל התועבות ובזה יתפרש המדרש האוה"ע מונין את ישראל באונאת דברים ובאים בעקיפים באמרם מה טעם יש בה הלא מרומז תבוא אמו וכו' ומזכירים להם מעשה העגל ע"ד זכור מעשיך הראשונים והמה הישראל משיבים בעקיפים חקה וגזירה היא מעיקרא והי' בהכרח החטא רק להורות תשובה לאומות העולם שעושים כל התועבות ותזכרו מעשה עצמיכם של עתה ולא תצרכו לכם להזכיר ראשונות וק"ל (מש"מ):