וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל אשר השאיר אחריו ברכה ע"ד פ'ר'ד'ס' ומקצתם לקחתי ממה שהקרה ד' לפני והצגתים לפני אחב"י. - והנה מפרשי התורה מצאנו אותם על אחד מארבעה דרכים שבהם יכנסו לפרדס, הדרך הראשון הוא "הפשט" שבו הלכו רוב גדולי הראשונים וכבר אמרו חז"ל (שבת דף ס"ג ע"א) אין מקרא יוצא מידי פשוטו ומאור עינינו רש"י ז"ל שם אותו ליסוד פירושו כמ"ש במקומות רבות, "ואני לפרש פשוטו של מקרא באתי" ועיי' ג"כ ברשב"ם ריש פ' וישב, הדרך השני הוא "הרמז" גם את מקורו מצינו בדברי חז"ל רמז אין מספר שלמדו בדרך הזה הלכה למעשה (יעויין לקמן דף מ' ע"א בד"ה ואקדים) גם לרבותינו בעלי התוס' מצאנוהו (עיין תוס' מס' פסחים דף קי"ז ע"ב בד"ה למען תזכור), ולרוב בפירושם על התורה, הדרך הג' והוא הדרך היותר כבוש לרבים בין בהלכה בין באגדה הוא "הדרוש", וזה מה שמצינו לפעמים דרשות שהם נגד השכל בהשקפה ראשונה למשל שמשה ופרעה יהיו חולקי' בפלוגתת הרמב"ם והראב"ד, דבר זה זר יחשב בעיני ההמון, אבל הענין הוא כך, כי הש"י האציל על כל אדם בין יהודי בין נכרי רוח חכמה ותבונה לעשות משפט וצדקה בארץ ולהבדיל בין הטוב ובין הרע וגם השיגו בחכמתם ורוח בינתם לדעת התורה וכבר אמרו חז"ל כשם שאין פרצופיהן שוה כך אין דיעותיהן שוה וכל איש ואיש מדותיו הטבעיים וחינוכו מנעוריו ודברי' שונים אשר עברו וחלפו על ראשו הן לטוב הן למוטב מסבות שונות הן המה יועציו מתי סודו ולפיהן ישפוט ואל המקום אשר הם שבים ללכת ימשכו גם את השכל עמם, וככה מצינו שהאחד יחייב לאמת מה שחבירו מחליט לשקר אף אם שניהם כאחד כוונתם להשיג האמת וכזה ג"כ ענין הפלוגתא למשל הרמב"ם ברוח חכמתו ושכלו יחייב את ראובן לשלם ועין שכלו של הראב"ד יזכהו, וא"כ איננו רחוק כי סברת הרמב"ם תהי' ג"כ סברת פרעה ר"ל שגם הוא שפט כן לפי שכלו וחכמתו אשר העמיק והשכיל בה וכזאת מצינו ג"כ בגמר' סנהדרין דשאול ודוד איפלגו בהמקדש במלוה ופרוטה בסברת תנאים אחריהם ושניהם כוונו לאמתה של תורה, ושם הדרך הרביעי הוא הסוד אשר עליו אמרו ז"ל וכבשים ללבושיך כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה וסודות התורה והמצות וכדומה:
והנה הספר הזה הוא יפרד והי' לארבעה ראשים הנ"ל והוא כלול ובלול מארבעתן בו יתענגו הלומדים ותלמידים בפרט בשבת ויו"ט כי ינוחו ממלאכתם של כל ימות החול בין ממלאכת ה' הוא העיון לעיין בעומקה של תורה אשר עמוק עמוק מי ימצאנה כמו שמצינו בגמרא נדרים בין ממלאכת הפרנסה שאז בוודאי החיוב מוטל לקדש את השבת בלימוד התורה (יעוין ש"ע או"ח סימן ר"צ סעיף ב' בהג"ה) ובפרט תלמידי המחבר יצ"ו המה ישימו לעיניהם תמונתו הקדושה דרכו והילוכו בקודש כדאיתא (שקלים דף ד' ע"ד) ר' גידל אמר האומר שמועה בשם אומרו יראה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו שנאמר אך בצלם יתהלך איש ועי"ז תתעורר בקרבם רגשת קודש אהבת השם לגשת אל הסולם אשר עליו נצב רבינו המחבר זצ"ל ויופיע רוח קדשו ואף אם גם לא יגעו אל ראשו אולי נזכה לעמוד בשליבה תחתונה ועוד זאת נשיב אל לבנו ושמרו אחריו דרך השם כל אחד ואחד לזכות את הרבים עד מקום שידו מגעת אחד המרבה ואחד הממעיט כי אין עבודת השם כמוהו כמובן, כדאיתא במדרש ותחלה צריך להיות חומת נחושת ועמוד ברזל בביתו שיתנהגו על פי התורה והיראה ולהדריך גם את בניו בדרך התורה והמוסר כי בעו"הר כל יום אנו הולכים ודלים בחינוך הבנים אוי לעינים שכך רואות גם באנשים אשר בשם יראים יכנו מונעים מבניהם דבר ה' זו תורתנו הקדושה אשר היא מצות עשה מתרי"ג מצות אשר אנו אומרים בפינו פעמים בכל יום שחרית וערבית ולמדתם את בניכם ושננתם לבניך ולא די שמצוה עשה זו הוא גדול באיכותה מכל תרי"ג מצות כמו ששנינו ות"ת כנגד כולם נוסף לזה היא יסוד מוסד לכל התורה כולה לקיימה כי תורה מגינה ומצילה מכל חטא ועון ואשמה מזמה היא תשמור עליך בא ולמד מה שאמר התנא ר' מאיר כל הלומד תורה לשמה וכבר אמרו חכמים ז"ל לעולם יעסוק בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שבטוח הוא מתוך שלא לשמה בא לשמה ויעוין ברמב"ם פ"י מהלכות תשובה הלכה ה', למה זה דומה לתינוק שנחלה ואיננו רוצה לשתות הסמים המרפאים גופו כי יטעום בהם טעם מר ואביו מרצה אותו בזהובים שישתה הסמים האלו ואם גם כוונת התינוק בלקיחת סמים האלו אודות הזהובים מ"מ הם פועלים פעולתם ומטהרים כל סיג וחלאה ומרפאים ומברים אותו כן סגולת התורה והמצות לרפאות ולטהר רמ"ח איברים ושס"ה גידים עד שיזדכך ויתקדש בהם על ידם וממילא מאליו כיון שהוא קדוש וטהור עוסק בתורה ובמצות לשמה והיא הנותנת לנו שלמות בעו"הז ובעו"הב כמ"ש לטוב לנו כל הימים לחיותנו כיום הזה וכבר אמרו חכז"ל גדולה תורה שנותנת חיים לעושי' בעולם הזה ובעו"הב ואומר רפאות תהי' לשריך וכו' ועושר וכבוד נמצא אתה ועליה אמר שלמה החכם מכל אדם אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת ואמרינן בגמר' (קדושין דף ל' ע"ב) משל למלך שהכה בנו ונתן רטי' על מכתו וא"ל כ"ז שהרטי' על מכתך אכול מה שתרצה ושתה מה שתרצה ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואי אתה ניזק ואם אתה מעבירה הרי מעלה נימא כך אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין ובעוה"ר עינינו רואות ההיפוך כי בהיות הנער בן י"ג שנה יוציאוהו מבית המדרש וישלך התורה אחרי גיוו ויש אשר יתנוהו בבית האיסורים מקום אשר איסורי המלך מלכו של עולם שם, שם יהגו כל היום למרות עיני ד' שאמר והגית בו יומם ולילה ויהגו בספרי' חיצונים ובילדי נכרים ישפיקו ובפיהם כדבש למתוק ויהי דבר ה' עליהם לחרפה וכל עוד שיגדילו יוסיפו סרה לדבר על ד' ועל משיחו עד שיכפרו בעיקר ר"ל ורבים יתנצלו כי כשיניחו בניהם ללמוד תורה עד שיהיו לאיש לא ימצאו אח"כ במה להתפרנס אך כחש יתכחשו כי אחכז"ל חייב כל אדם ללמוד את בנו אומנות וכבר הגיד התנא כחשם על פניהם באומרו לעולם ילמוד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה, וטובה חכמה עם נחלה כי זה וזה יתקיימו בידם ועי"ז יזכה ג"כ להשיאם סמוך לפרקן ויוכל הבן לישא אשה כרצונו לש"ש ולבנות לו בית נאמן בישראל ולא יצטרך ליתן עינו רק בממון ולקחת אשה שאינה הוגנת לו אף אם לא תישר בעיניו ולפעמים אף שאינה מכירה ולבסוף אין זיווגם עולה יפה אלא אדרבה אמרו חכז"ל אסור לקדש אשה עד שיראנה פן יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו והתורה אמרה ואהבת לרעך וביודע אומנות נקיה וקלה יבטח בשם ה' אלקיו כי אין עניות ולא העשירות מן האומנות אלא יתפלל למי שהעושר והנכסים שלו ויברך אותו בכל מעשה ידיו אשר יעשה ויקבע עתים לתורה תורתו קבע ומלאכתו עראי וזה וזה יתקיימו לטובה ולברכה וצאצאיו כמותו עד עולם:
והנה מדרך המנהג היה ראוי להאריך כאן בגדולת צדקת המחבר זי"ע והנהגתו, אך לאנוש כערכי הוא בלתי אפשר כי דבר זה צריך לאיש אשר ברוח חכמתו ויראתו לכל הפחות אינו עומד רחוק ממנו ורואהו באספקלרי' המאירה, רק אחת אמרתי להציע פה לזכרון:
עוד זכור יזכרו בני עמנו מאסיפת הרבני' הצדיקים בארץ אונגארן בעיר פעסט בשנת תרכ"ט על דבר מלחמת ד' אשר לחמו אז שלומי אמוני בני ישראל נגד אחיהם היהודים אשר פרצו גדרות עולם וישפכו סוללה על תורתנו הק' ודמו להשחיתה עד היסוד בה, אך בתחלה לבשו אדרת שעיר למען כחש באומרם כי רק המנהגים הישנים אשר רוח הזמן יקוץ בם המה על אפם וחמתם וכבר היו אז מגדולי הרבנים הצדיקים הת"ח ז"ל שהיו בדעתם להעלים עין מהם לבחור הרע במיעוטו כדי שלא לדחותם ולא יבאו לעבור על חמורות מהם, אך באמת העיזו פניהם ויום יום בקשו יותר טרף לשניהם ויבקשו לשלח יד בתושב"פ כאשר היא לנו מסורה בארבעה ש"ע ויהיו מלעיבים בדברי חז"ל ובוזים לגאוני עולם ראשוני' ואחרונים ושתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, אז ראו והבינו כל איש אשר לבבו נאמן לאלקי' כי המנהגים שמו רק לאורב והכונה היתה על מבצר הדת בכללו להרסו ולהחריבו, אזי נתקבצו יחדו כל גאוני ארץ הרבנים ת"ח צדיקים זצ"ל ונועצו יחד והמתיקו סוד כדת מה לעשות למען כבוד ד' ולתורתו ולחזק את בדק בית ישראל שלא יבלעו ח"ו את נחלת השם ב"י הכשרים לצודם במצודתם הרע אשר כמו מכה המהלכת היתה מוספת בכל יום ויום וכמעט דמינו לארץ אשכנז אשר שמה מאז ומקדם היו כולם קדושים תורה ויראה רק חתולתם עתה נהפכו וירדו בעשר ירידות אשר כמעט שֵם ישראל לא זכרו לולי ה' ברחמיו הופיע רוח ממרום על הרבנים הצדיקים האלה לגדור גדר ולעמוד בפרץ ועלה בהסכמה לעשות להם כמו הכתוב בספר ש"ע (יו"דע סי' שמ"ה סעי' ה' יעוין שם) במי שפורק עול ופורש עצמו מדרכי צבור ובפרט אלו שפרשו מדרכי התורה המקובלת והמסורה בידינו מעולם ומשנים קדמוניות ויצאו מכלל בני ישראל אשר דינם כבר אמור שם ויוציאו קול במחנה העברים לאמר הבדלו מתוך העדה הרעה הזאת וסורו מעל אהלי האנשים הרשעים האלה כי אין להם חלק ונחלה באלקי ישראל בעמו ובתורתו וכינוס לצדיקי' נאה להם ונאה לעולם ומאז פרשו אלו מאלו, הוסיפו יום ויום היראים ושלמים לחזק את הבדק ולגדור הפרצות פרצות הדת ואין לירא עוד מארסם ארס נחשי' צפעוני' ואלו לחיי עולם ואלו לדראון ולחרפת עולם (הארכתי בזה אף כי הוא חוץ לעניננו מטעם כמוס עמדי) ובהיות שמה אצל אאמ"ו הגה"ג מהראשב"ס זצ"ל אמר לי בז"הל: שלשה דברים סח לי מר אבי הגאון ז"ל "מיום עמדי על דעתי לא התפללתי תפילה במחשבה זרה (מחשבה זרה יש להבין כוונתו בזה,) ומימי לא עלה על לבי שום מחשבת כבוד וגאוה בלמדי תורה ברבים" ומימי אם כי התנהגתי עצמי וביתי בכבוד ותפארת לא היתה להתגדל רק לשמה חוץ מיום שנתקבלתי לאב"ד דק"ק דרעזניטץ שדרשתי בכוונה להראות כחי בלימוד, והנה שלשה אלה נפלאו ממני איך פעם אחת אפילו בזמן ערך שבעים שנה לא היתה שום תערובת מחשבת פסול בא וראה גודל קדושת המחבר וצדקתו זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. וה' יזכנו גם אותנו לבוא לידי מדות הללו ללמוד וללמד לשמור ולעשות כי הם חיינו ואורך ימינו אנחנו ובנינו ובני בנינו עד עולם ונזכה יחד לחזות בנועם ד' בשוב שכינתו לציון ברחמים ויטו כולם שכם אחד לקבל עליהם עול מלכותו יתברך שמו לעבדו בפחד בכל לב ונפש ביראה ואהבה אמן:
הערה
אך למותר אחשוב להעיר כי חדושי אא"ז ז"ל המה כפלי כפלים ממה שהוצאתי פה לאורה ואנכי לא יכלתי להדפיס רק מכ"י שהי' תחת ידי, ואחזקינא טיבותא לידידי הרב המאור הגדול מו"ה יודא פ"פ נ"י שהשאיל לי העתקותיו מכ"י אא"ז ז"ל אשר העתיק הוא לעצמו, גם הדפסתי פה ח"א אשר העתיק הרב הגאון המובהק המנוח מו"ה משה שיק זצ"ל אב"ד דק"ק חוסט יע"א שהיה תלמיד מובהק מרבו המחבר זצ"ל הרבה ח"ת שכתב לעצמו בימי נעוריו ממה ששמע מרבו ז"ל והצגתים פה ברשימת כוכב כזה * - עוד היה בידי ספר כ"י שמו שיר מעון שם המחבר איננו כתוב שם ולקחתי מעט מפריו וספחתים פה כי לכל זמן ועת לכל חפץ:
המוציא לאור.
הקדמה לכרך ב'
רבים אומרים מי יראנו טוב אין טוב אלא תורה חידושי תורת משה סופר גם על סדר שמות וב"ה זכינו גם עתה לזה להדפיסו בעזה"י ביתר שאת וביתר עז בכמות ובאיכות, בכל זאת אעורר נא לאנשים כמוני, כי לא כאשר רבים יחשובו כי נקל לעבור בין בתרי דבריו הקדושים ובהבטה בעלמא יוכל להבין ולידע תוכן כוונתו, אבל באמת לא כן הוא, כי אא"ז זצ"ל קיצר מאוד והרבה פעמים רק ברמז בעלמא כתב בעט סופר מהיר, ובפרט הרבה דברים אשר הרואה יראה דברים חדשים אשר ימצא בו ולא ידע בשם מי המה אלה ויתמה על ככה, ידיע ליהוי כי רובם ככולם המה מדרשי חז"ל אשר הי' ידועים ופשוטים אצל אא"ז זצוק"ל ולא כתבם בשם חז"ל רק העתיקם בלי הזכיר מקורם ומעיינם ככל כדבר פשוט ידוע ומפורסם אשר אין צריכין להאמר עליו כי הוא זה ממדרשי חז"ל או שהוא כתוב במקרא, על כי גלוי וידוע ומפורסם לכל היא, והנה רוב פעמים הראיתי לדעת שהמה ממדרשי חז"ל וגם מקומם איו וסמנתי אותו בין שני חצאי עגולה כזה ( ) גם כמה פעמים באתי להוסיף באיזה דברים להסביר הענין לפי קט שכלי אשר חשבתי כי הכרח הוא כדי להבין דברי חכם אא"ז זצ"ל וחידותיו והכל בשני חצאי עגולה סמנתי, לכן זאת לדעת כי רובא דרובא ככולם הדברים אשר מסוגרים בין חצאי עגולה כתבתי אנכי ואם המצא ימצא אותם מוטעים ידע כי הטעות בי הוא ולא יתלה השגיאה באא"ז זצוק"ל, גם לא הביא אא"ז זצ"ל דקדוקים וקושיות אשר דקדק והקשה בפסוקים רק כתב פירושו וישובו ותירוצו וממנו יובן על נכון מה שדקדק והקשה בהם, לכן העצה היעוצה ללמוד תחלה סדר הפסוקים היטב ולדקדק בהם ואח"כ להם בבריו הקדושים ולעיין בהם בשכלו ולהתבונן בו בדעתו אז ישכילו ויבינו נועם דבריו וישמחו בו כמוצא שלל רב:
והנה שגיאות מי יבין וכן רבו הטעיות בספר ת"מ על בראשית והמשכיל יבין מעצמו להגיה כראוי ונכון בהשכל ודעת:
וזאת לדעת כי מה שאיתא בהקדמת ספר בראשית כי לא התפללתי בלא מחשבה זרה גם בזה נפל טעות וצ"ל לא התפללתי במחשבה זרה, גם מה שכתוב שם כי בפעם הראשונה אמר תורה ברבים כדי להראות כחו הגדול בתורה נאמר לי מפי תלמיד אהוב ששמע מפיו הטהור שגם זה לא הי' כדי להתגדל רק כדי שיוחזק לת"ח גדול ועל ידי זה יהי' דבריו נשמעים יותר לעבודת השי"ת בכח התורה אשר לא יעיז להרים איש את ידו נגדו ולהשליך דבריו אחרי גיוו או לזלזל ולתעתע בהם ועל דעתי הי' זה בעיניו הטהורים בבחינת גדולה עבירה לשמה:
והנה על טוב יזכרו הנהו אחים הב' המופלא ומופלג וכו' מו"ה אברהם יודא ז"ל והב' המופלא ומופלג וכו' מו"ה משה בנימין ז"ל והב' המופלא ומופלג וכו' מו"ה שמואל צבי ז"ל שכבר הלכו לעולמם אשר הי' תלמידים חביבים לאא"ז זצ"ל וכתבו דבריו הקדושים כשמעם יוצא מפיו בקדושה ובטהרה ונשלחו לי העתקתם על ידי אחיהם הרב המאור הגדול הצדיק וכו' וכו' מו"ה נפתלי סופר ני' אבדק"ק פעטשאניידארף אשר אמץ אותי מאוד להדפיס גם חלק שני ואני העתקתי מהם הרבה דברים והבאתים לבית הדפוס ועל זאת חלקם בחיים גם המה יזכו בזה אשר על ידיהם יצא לאור עולם תורת רבם הגאון ז"ל ושכרם משכר אשר עין לא ראתה ובפרט הרב הצדיק המנוח מו"ה יעקב שלום סופר ז"ל אשר בנו אהובי ידידי הרב וכו' וכו' מו"ה משה סופר ני' ויופיע שלח לי מה שמצא בכ"י ממר אביו ז"ל, ואפריון נמטי לי' ובפרט למר דודו הרב המאור מו"ה נפתלי סופר ני' עוד יזכו במדה שמדדו לזכות הרבים ולהפיץ תורה בישראל עד יבוא ינון אמן ואמן:
וידיע להוי דמה שנרשם הרבה פעמים בספר בתחלת הדבור חלון כזה הוא אשר העתקתי מהעתקות אשר נשלח לי ממשפחת סופרים הנחמדים ההמה ה"י:
הקדמה לכרך ג'
רבים אומרים מי יראנו טוב אין טוב אלא תורה חידושי תורת משה סופר גם על סדר ויקרא במדבר דברים וב"ה זכינו גם עתה לזה להדפיסו בעזה"י ביתר שאת וביתר עז בכמות ובאיכות, בכל זאת אעורר נא לאנשים כמוני, כי לא כאשר רבים יחשובו כי נקל לעבור בין בתרי דבריו הקדושים ובהבטה בעלמא יוכל להבין ולידע תוכן כוונתו, אבל באמת לא כן הוא, כי אא"ז זצ"ל קיצר מאוד והרבה פעמים רק ברמז בעלמא כתב בעט סופר מהיר, ובפרט הרבה דברים אשר הרואה יראה דברים חדשים אשר ימצא בו ולא ידע בשם מי המה אלה ויתמה עליהם, ידיע ליהוי כי רובם ככולם המה מדרשי חז"ל אשר הי' ידועים ופשוטים אצל אא"ז זצוק"ל ולא כתבם בשם חז"ל רק העתיקם בלי הזכיר מקורם ומעיינם ככל דבר פשוט ידוע ומפורסם אשר אין צריכים לה אמר עליו כי הוא זה ממדרשי חז"ל או שהוא כתוב במקרא, על כי גלוי וידוע ומפורסם לכל הוא, והנה רוב פעמים הראיתי לדעת שהמה ממדרשי חז"ל וגם מקומם איו וסמנתי אותו בין שני חצאי עגולה כזה ( ) גם כמה פעמים באתי להוסיף באיזה דברים להסביר הענין לפי קט שכלי אשר חשבתי כי הכרח הוא כדי להבין דברי חכם אא"ז זצ"ל וחידותיו והכל בשני חצאי עגולה סמנתי, לכן זאת לדעת כי רובא דרובא ככולם הדברים אשר מסוגרים בין חצאי עגולה כתבתי אנכי ואם המצא ימצא אותם מוטעים ידע כי הטעות בי הוא ולא יתלה השגיאה באא"ז זצוק"ל, גם לא הביא אא"ז זצ"ל דקדוקים וקושיות אשר דקדק והקשה בפסוקים רק כתב פירושו וישובו ותירוצו וממנו יובן על נכון מה שדקדק והקשה בהם, לכן העצה היעוצה ללמוד תחלה סדר הפסוקים היטב ולדקדק בהם ואח"כ לעיין בדבריו הקדושים ולעיין בהם בשכלו ולהתבונן בו בדעתו אז ישכילו ויבינו נועם דבריו וישמחו בו כמוצא שלל רב:
והנה שגיאות מי יבין והמשכיל יבין מעצמו להגיה כראוי ונכון בהשכל ודעת:
והנה על טוב יזכרו הנהו אחים הב' המופלא ומופלג וכו' מו"ה אברהם יודא ז"ל והב' המופלא ומופלג וכו' מו"ה משה בנימין ז"ל והב' המופלא ומופלג וכו' מו"ה שמואל צבי ז"ל שכבר הלכו לעולמם אשר הי' תלמידים חביבים לאא"ז זצ"ל וכתבו דבריו הקדושים כשמעם יוצא מפיו בקדושה ובטהרה ונשלחו לי העתקתם על ידי אחיהם הרב המאור הגדול הצדיק וכו' וכו' מו"ה נפתלי סופר ני' אבדק"ק פעטשאניידארף אשר אמץ אותי מאוד להדפיס גם חלק שני ואני העתקתי מהם הרבה דברים והבאתים לבית הדפוס ועל זאת חלקם בחיים גם המה יזכו בזה אשר על ידיהם יצא לאור עולם תורת רבם הגאון ז"ל ושכרם משכר אשר עין לא ראתה ובפרט הרב הצדיק המנוח מו"ה יעקב שלום סופר ז"ל אשר בנו אהובי ידידי הרב וכו' וכו' מו"ה משה סופר ני' ויופיע שלח לי מה שמצא בכ"י ממר אביו ז"ל, ואפריון נמטי לי' ובפרט למר דודו הרב המאור מו"ה נפתלי סופר ני' עוד יזכו במדה שמדדו לזכות הרבים ולהפיץ תורה בישראל עד יבוא ינון אמן ואמן:
וידיע להוי דמה שנרשם הרבה פעמים בספר בתחלת הדבור כוכב * כזה הוא אשר העתקתי מהעתקות אשר נשלח לי מתלמידיו הרבנים המאורות הגדולים נרם יאיר ובפרט הגאון המפורסם מהר"ם שיק זצ"ל שהעתיק בכתב ידו ממש ממה ששמעו מפיו והעתיקו אותן בלשוניהם וגם בזה כמה פעמים בשגיאה נסמן בכוכב גם מה שהוא לשונו או מהעתקת לשונו הטהור ממש ולפעמים לא נסמן גם מה שתלמידיו נרם יאיר כתבו בלשונם ממה ששמעו מפיו הקדוש זצ"ל:
ואפריון נמטיי' לגיסי הרב וכו' וכו' מו"ה יוסף דוב הכהן ני' שטרח והעתיק ממה שהי' לו ח"א מהעתקת לשונו הטהור של חזאא"ז זצ"ל:
ועל טוב יזכר הרבני המופלא ומופלג בתורה היקר הנעלה וכו' מו"ה יעקב ני' בן מו"ה איסר זאב ני' מילידי ירושלים עיר הקודש תובב"א הדר כעת בשאלגא טאריאן יע"א שטרח ועמל ויגע הרבה מאוד בהעתקת כתבי יד עד שבא לבית הדפוס, זכות אא"ז זצ"ל יעמוד לו ולנו ולכל ישראל אמן:
ועל כולם הודות להרבני המופלא וכו' מו"ה דוד ליב נאש נ"י המגיה, שטרח ועמל בדבר מצוה ועשה מלאכתו מלאכת שמים באמונה, יזכה להיות ממגיהי ספרים בירושלים שנוטלין שכרם מתרומת הלשכה ויעלה לציון ברנה עם כל ישראל אחיו בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן: