התוס' פ' אלו נאמרין ל"ט ע"א וגם הרב רמ"א הביאו בסי' קס"ו וז"ל בד"ה כל כהן ושיעור תכיפה איכא למשמע מתכיפת סמיכה לשחיטה כו' אלמא כדי מהלך משער נקנור עד בית המטבחי' לא חשובה תכיפה ובמס' מדות משמע דלא הוי טפי מכ"ב אמה עכ"ל וקשה דהתם מוכח בהדיא בגמ' דאפי' בכדי פסיעה א' הוי הפסק וזה דאמרי' התם נימא מסייע לי' כל הסמיכות שהיו שם כו' חוץ מזה וכו' ליעייל ידים ולסמוך אר"י ה"מ ריב"י היא כו' א"ד אר"י כל הסומך ראשו ורובו הוא מכניס ע"כ והנה לא מיבעיא לא"ד דפשיטא ופשיטא דאפי' בכדי פסיעה א' מקרי הפסק שהרי מוקמינן כרבי וא"כ יכול לשחוט תכף אצל הפתח ואפי"ה לא מיקרי תכף דאי ס"ד בפחות מכ"ב אמה מיקרי תכף אכתי קשה לישחט תכף אצל הפתח ובודאי אין סברא כלל לומר דהולכת האשם מחוץ לפני' הוי שיעור גדול דאכתי כ"ב אמה מאן דכר שמי' וא"כ להא"ד לית דין ולית דיין אלא אפי' ללישנא קמא דמוקי לה כריב"י ע"כ לומר דלסבר' המקשן דרבי היא אפי' בפסיעה א' הוי הפסק כאמור וא"כ אף התרצן דמוקי לה כר' יוסי מנ"ל דפליג בהאי סברא דשיעור הפסק אמאי דסב' המקשן בהכרח כיון דמן התרצן לא מוכח מידי דאיכ"ל דאף הוא מודה להמקשן בזה וביותר דלהא"ד האמ' הוא כך ומנ"ל כלל לומר דפליגי ר' ור' יוסי בהאי סברא דשיעור תכיפה ומילתא דפשיטא היא בכולי תלמודא דאין לנו לחדש שום מחלוק' מדעתינו וקו' זו הקשיתוה לכמה גדולים ובתוכם שארי הרב המופל' כמהר"ר אליקים געץ זה יותר מל' שנה בהיותו יושב על כסא ההוראה בק' ברוד"א ונלאו כל חכמי לב ליישב: צבי אשכנזי ס"ט