1
אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. היתר אכילת הבשר, מכיון שאינו אלא קונציסיה כמו שכתבתי בפירושי לא׳, כ״ט–ל׳, קשור בתנאי של איסור הדם, לשם חלוקת כבוד לעקרון החיים (כי הדם הוא הנפש), וגם לשם זכר לדבר, שאמנם כל הבשר ראוי היה להיות אסור, ויש להיזהר מלאכול מקצתו כדי לזכור את האיסור הקודם.
2
בנפשו דמו. בי״ת השימוש בהוראת עם, כמו למעלה בפס׳ ב׳: יחד עם נפשו, עם יסוד החיים שבו, והוא דמו.