ותבא אליו היונה לעת ערב. בשעה שרגילים העופות לחזור אל קנם כדי ללון בתוכו, חזרה היונה אל קנה בתיבה, אל האיש האוהב אותה והחביב עליה, והביאה לו בשורה טובה בצורה אפשרית לבריה שאינה יכולה לדבר.
והנה. איזה חידוש מעודד! דבר קטן הביאה היונה בפיה, אבל דבר קטן זה מבשר שלום ומשמיע ישועה.
עלה זית. עלה בהוראה קיבוצית, כמו למעלה (ג׳, ז׳): ויתפרו עלה תאנה. והכוונה: בד קטן, ובו עלים אחדים.
טרף בפיה. לפי רש״י: אשר קטפה בפיה, והפועל בלשון זכר מפני שאותו העוף היה זכר של יונה, והרי״ש קמוצה שלא בהפסק בדרך יציאה מן הכלל.וכל זה דחוק. נראה יותר, כדעת רוב המפרשים, שאין טרף אלא תואר לעלה במשקל רחב, ופירושו: טרי, רענן (בערבית طرف, טרֻפ, ו־طريف נקטף כשהוא טרי).2במקור נדפס: "(בערבית طرف, טרֻפ, נקטף כשהוא טרי, ו– طريف נקטף כשהוא טרי)" – פרויקט בן־יהודה. יש מי שחשב שהמלה טרף, בהוראת עָלֶה. כמו בארמית, ניתוספה כביאור למלה עלה, אבל אין השערה זו נראית נכונה, שהרי עיקר הבשורה היה דוקא בזה, שהיה העלה טרי ורענן. עובדה זו הוכיחה שכבר היו פנויים מן המים ההרים הנמוכים, הראויים לגידול הזית. ושהתחילו כבר האילנות שעליהם להתכסות ענפים ועלים חדשים.
וידע. הסיק ממה שראה.
כי קלו המים וגו׳. ממש מה שרצה לדעת כששילח את היונה בפעם הראשונה (פס׳ ח׳).