פיסקה שניה: בני חם
ובני חם. אחר תולדות בני יפת, הגדול בבני נח, מעביר לפנינו הכתוב את תולדות בני חם, הבן השלישי, כדי שיישאר בסוף, כאחרון חביב, שֵׁם, שהיה אמנם האמצעי לפי סדר הלידה, אבל החשוב שבכולם, מכיון שהוא אבי אבותיה של האומה הישראלית. התורה מביאה תחילה לידי גמר את תולדות יפת וחם כדי להיפרד מהם ולא לחזור עוד עליהם להלן, ואילו תולדות צאצאיו של שם, שהם עיקר העניין, תימשכנה בפרקים שאחר זה. לפי שיטה זו יסופר על תולדות ישמעאל תחילה (כ״ה, י״ב–י״ח) כדי לעבור אחריהן אל תולדות יצחק, שהן החשובות ביותר (כ״ה. י״ט ואילך), וכן על תולדות עשיו תחילה (פרק ל״ו) כדי לעבור אחריהן אל תולדות יעקב (ל״ז, ב׳ ואילך).
כוש ומצרים ופוט וכנען. גם כאן מחולקים השמות לשני זוגות. כמו בפסק ד׳. בכל אחד משני הזוגות בא תחילה שם קצר, ואחריו שם יותר ארוך, לפי השיטה שכבר דיברתי עליה למעלה, עמ׳ 112–113. בדברי הימים א א׳, ח׳, החלוקה לשני זוגות בולטת יותר, מתוך העדר וי״ו החיבור לפני פוט, כדוגמת פס׳ ד׳ כאן.
כוש. קשה לזהות כוש זה עם כוש הידוע, השוכן מדרום למצרים, או עם הכשים ששלטו זמן רב על דרום מיסופוטמיה במחציתו השנייה של האלף השני לפני סה״נ. מסתבר יותר שהכוונה לשבטים שמיים־מערביים הנזכרים בשם Kwshw בכתבי המארות המצריים, סדרה שניה, השייכת למחציתה השניה של המאה הי״ט לפני סה״נ. כנראה היו שבטים אלו יושבים בדרום של ארץ ישראל או של עבר הירדן, ובמשך הזמן נבלעו בתוך מדיָן (השווה אשה כושית בבמדבר י״ב, א׳, וכושן בתקבולת ל־מדין בחבקוק ג׳, ז׳). Kush It would be difficult to associate this Kush with the well-known Kush dwelling to the south of Egypt, or with the Kushites that ruled over south Mesopotamia for a lengthy period of time during the second half of the second century BCE. It is more probable that the reference is to western Semitic tribes described as Kwshhw in the second collection of Egyptian execration texts which date back to the second half of the nineteenth century BCE. It appears that these tribes dwelled in the south of the land of Israel or of Jordan and were eventually absorbed by Midian (compare, a Kushite woman, in Numbers 12:1; and the mention of Kushan parallel to Midian in Habakkuk 3:7).
ומצרים, כאן בוודאי הכוונה למצרים הידועה, ולא, כמו שחשבו רבים, לשבט Musri שמדרום לארץ כנען, או ל־Musri שבאסיה הקטנה. אי אפשר שזכרו של עם חשוב כל כך בתולדות ישראל כעם מצריים ייעדר בפרק זה.
ופוט. נזכר כמה פעמים במקרא, אבל אי אפשר לזהותו. רבים חשבו שזהו שם הארץ הנקראת במצרים בשם Pwn.t, כנראה באפריקה המערבית. אבל קשה להסכים שבאה בעברית טי״ת במקום תי״ו של סיומת הנקבה. אולי הכוונה, לארץ Pûta הנזכרת ברשימת כיבושיו של דריוש הראשון, היא ארץ קיריני באפריקה הצפונית.
וכנען. שם זה מורה כאן על כלל העמים תושבי הארץ הנזכרת בהמשך הכתוב בשם ארץ כנען, כארץ העתידה להיעשות ארץ ישראל (י״ב, ז׳; והשווה כבר י״א, ל״א). מה הם בפרטות העמים הכלולים כאן בשם כנען ייראה בפס׳ ט״ו–י״ט, ומשם יֵצא בבירור שהשם כנען משמש כאן בהוראתו הרחבה ביותר.