1
וישלחהו. לשון נופל על לשון וישלח שבפס׳ כ״ב. כדי שלא ישלח ידו אשלחהו.
2
לעבד את האדמה. כדי להוציא ממנה את מאכלו, כפי מה שנאמר לו (פס׳ י״ז־י״ט): בעצבון תאכלנה... ואכלת את עשב השדה... בזעת אפיך תאכל לחם. חוזר כאן הכתוב על הביטוי שבפיסקה הראשונה (ב׳, ה׳): ואדם אין לעבד את האדמה. לפנים לא היה אדם לעבוד את האדמה; עכשיו יש אדם לעבוד את האדמה. החזרות על מה שכתוב בתחילת הפרשה הולכות ומתרבות בחתימתה.
3
אשר לֻקח משם. חוזר על מה שכתוב בפס׳ י״ט: כי ממנה לקחת, ועל מה שכתוב בפיסקה הראשונה (ב׳, ז׳): וייצר ה׳ אלהים את האדם עפר מן האדמה.