1
מי הגיד לך וגו׳, המן העץ וגו׳. ברור הדבר, שאין שאלות אלו שאלות של מי שאינו יודע מה קרה. אחר שנפלטו מפי הנאשם המלים ואירא כי עירום אנכי, גם בן אדם בעל תבונה בינונית היה יכול להסיק מהן בבטחון גמור שהוא אכל כבר מעץ הדעת. כוונת השאלות אינה אלא ללחוץ אותו כדי שיודה הודאה מלאה: אחר מה שאמר כבר לא יוכל עוד הנאשם להכחיש.
2
כי עירֹם אתה. העניין חוזר כאן בפעם השלישית (עיין פס׳ ה׳ ופס׳ י׳); שלוש פעמים להדגשה.
3
העץ אשר ציויתיך וגו׳. העץ אינו נזכר כאן בשמו. עכשיו אין שמו חשוב; מה שחשוב עכשיו הוא רק האיסור התלוי בו.