1
פיסקה שביעית: היום השביעי; סיום הפרשה
2
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. סיפור מעשה אלהים בששת ימי בראשית כבר הגיע לסופו, ועכשיו עומדת לפנינו תמונתם השלמה של השמים והארץ וכל אשר בהם, בשכלולם ההרמוני.
3
וכל צבאם. עם השמים צבא השמים, ועם הארץ כל מלואה. צבא השמים הריהו הביטוי הרגיל להורות על השמש והירח והכוכבים (לפעמים, אבל בוודאי לא כאן, על המלאכים). עם הארץ אין המלה צבא נקשרת כרגיל, אבל כאן, מכיון שנקט הכתוב בלשון צבא ביחס לשמים, נקט בה גם ביחס לארץ, לפי דרך המליצה שהיוונים קראו לה זייגמה.