1
כשיזרוק משה את הפיח השמימה, יתפזר הפיח באויר, והיה לאבק על כל ארץ מצרים, והיה, כשינוח אבק זה על האדם ועל הבהמה, לשחין פורח אבעבועות, בכל ארץ מצרים. השחין הוא במצרים מכת מדינה (דבר' כ"ח, כ"ז: שחין מצרים), מחלה מתפשטת על כל הגוף (שם פס' לה: שחין רע… מכף רגלך ועד קדקודך; איוב ב', ז': שחין רע מכף רגלו ועד קדקדו), והיא כנראה המחלה הנקראת היום בשם אבעבועות (small pox באנגלית). השם נגזר מן השורש שחן, שפירושו היות חם, ולפעמים יוכל להורות אף על אבעבועה בודדת הנמצאת רק במקום אחד בגוף (ויק' י"ג, י"ט: במקום השחין; וכיוצא בזה מל"ב כ', ז', וישע' ל"ח כ"א); אבל בפיסקתנו מדובר על שחין פורח, כלומר מתפשט בכל הגוף, בצורת אבעבועות.