המשפט ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו קשה לכאורה: אם עשו, יכלו, ואם לא יכלו, לא עשו. הוצעו כמה פירושים דחוקים, ואינם מתקבלים על הדעת. אולי נוכל לפתור את החידה אם נשים לב אל הסיפור שבברא' מ' על חלומות שר המשקים ושר האופים. לאחר שאמר יוסף אל שר המשקים: בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך, מתחיל הוא להגיד אל שר האופים: בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך… ולכאורה אנו מבינים (וכך היה עלול להבין שר האופים המסכן) שפירוש דברים אלו הוא כפירוש הדברים השווים שאמר אל שר המשקים, אבל הוא ממשיך ואומר:…מעליך, ומתוך מלה זו יוצא למפרע שפירושן של המלים הראשונות היה שונה ממה שנראה בתחילה. וכך הדבר כאן. בשתי הפיסקות הקודמות נאמר על החרטומים: ויעשו כן, כלומר שהשיגו הישגים דומים לאלה של משה ואהרן, וכשאנו קוראים בפסוקנו אותן המלים עצמן, סוברים אנו לכאורה שזוהי כוונת הכתוב גם כאן, ושגם החרטומים הצליחו להוציא את הכנים מעפר הארץ; אבל כשאנו ממשיכים וקוראים ולא יכלו, למדים אנו למפרע שפירוש המלים ויעשו כן והמלה להוציא שונים ממה שעלה על דעתנו בתחילה. וכך הוא פירושן: ויעשו כן, כמו שעשו משה ואהרן שהשתדלו לעשות את מלאכתם באמונה, כך גם החרטומים השתדלו לעשות את מלאכתם באמונה כביכול, על ידי לטיהם, כדי להוציא את הכנים, לבער את הכנים מן העולם, ולא יכלו. ולפי זה ברורה משמעותו של המשך הכתוב: ותהי הכנם באדם ובבהמה, כמו שהיתה כך נשארה גם אחר כל נסיונותם של החרטומים.