1
פיסקה שישית: תלונת משה ותשובת ה' (ה', כ"ב–ו', א')
המתיחות מגיעה לשיאה. גם משה מתאכזב ומתמרמר, לא מפני שמאן פרעה להסכים לדרישתו, כי לכך היה כבר מוכן מראש, אלא מפני ששמע, שראשית פעולתו הביאה שואה נוספת על ראש אחיו המשועבדים. הוא מוותר על הראיון השני שהיה בדעתו לבקש מאת המלך, ופונה אל אלהיו. ובמר נפשו הוא מעז להתלונן לפני ה' תלונה מיואשת.
2
וישב משה אל ה', התרחק מן העיר ההומיה והתבודד במקום שקט ופנה למעלה, ויאמר: אדני (השם הנהוג בפנייה), למה הרעתה לעם הזה, לעם האומלל והחביב הזה, למה הבאת עליו תוספת רעה? למה זה שלחתני. איזו תועלת הבאת בשליחותי?