לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. לפי פשוטו של מקרא יצאה ההבערה והודגשה במיוחד כדי שלא יחשוב מישהו שההבערה, הצריכה לכמה עבודות במלאכת המשכן, אינה מלאכה ממש, אלא רק הכנה למלאכה (כך נחשבה בעיני הכנענים, שהיו מספרים על הבערת אש במשך שישה ימים להכין את ציפוי הזהב והכסף שניתן על כתלי היכלו של בעל ביום השביעי).
ובדרך אגב נאמר בכל מושבותיכם, להגיד שהאיסור לא יחול רק בעבודת המשכן, אלא גם במקומות ישוביהם הפרטיים של בני ישראל, באהליהם במדבר, ולהבא בבתיהם בארץ היעוד. וכדאי היתה תוספת הערה זו, כי בלתה אפשר היה להעלות על הדעת שההבערה היא דבר ראוי לכבוד היום, כהדלקת הנרות במסורת היהודית. ועוד יש אולי בביטוי זה מעין ניגוד למנהג אלילי להדליק אש בבתים לכבוד החגים: במיסופוטמיה היו חוגגים חג מיוחד לכבוד האש, ובאחד הטכסטים השייכים לחג זה נאמר: אנשי המקום יבערו אש במושבותיהם.