ד) נוצר חסד לאלפים: את חסדו הוא שומר (נוצר) אפילו לאלפי דורות, לבני בני בניהם של אלה שניתנו להם ההבטחות, וכך יעשה הפעם לעם ישראל; ה) נושא עון ופשע וחטאה, כפי שנעשה כבר למשה כשהתפלל שישא חטאתם של ישראל (ל"ב, ל"ב); קשה אמנם לקבוע את ההבדל שבין שלושת השמות הנרדפים עון (מן השורש עוה, המורה על הטיית המעשים מן הדרך הישרה), פשע (בעיקרו לשון מרד), וחטאה (לפי האיטימולוגיה פעולה שאינה קולעת אל המטרה הדרושה והרצויה), אבל אולי אין הכוונה כאן לשלושה מינים שונים של עבירות, אלא רק להבאת נרדפים שונים כדי לכלול את הכל (והוא הדין לשני הנרדפים עוננו וחטאתנו שבפס' ט'); ו) ונקה לא ינקה, כלומר שמידותיו הראשונות של ה', מידות הרחמים והחנינה, אינן סימנים לחולשה ואין בהן עיוות הצדק: החטא אינו נמחק לחלוטין על ידי הרחמים, והעונש תלוי, ואם האדם ישוב ויחטא ייפרע ה' ממנו על החטא החדש וגם על החטא הקודם (השווה למעלה, ל"ב, ל"ד: וביום פקדי וגו'); ז) פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים: אף אם יחכה דורות אחדים. והבנים או בני הבנים יחטאו, יפקוד עליהם גם את עוון אבותם; ומכל מקום השפעת הרעה מוגבלת ואינה פועלת אלא על דורות מועטים, על שלשים ועל רבעים, ואלו השפעת הטוב מגיעה עד לאלפי דורות, כפי הנאמר למעלה: נוצר חסד לאלפים (על כל זה עי' למעלה, בפירושי על כ', ה').