1
ומשחת בו, בשמן המשחה, את אהל מועד ואת ארון העדות וגו' וגו', את כל כלי המשכן. גם בזה נתקשו כמה מפרשים, מכיון שסברו שלא תוכל כמותו המצומצמת של השמן להספיק לתכלית זו. אבל נתחלפה להם משיחה במריחה, ובוודאי אין הכוונה שיש למרוח בשמן את כל השטח של כל הרהיטים והכלים והיריעות והקרשים, אלא הכוונה היא שיש להזות (ויק' ח', י"א) טיפה או טיפות של השמן על קצה אחד, ודי (לפי המסורת התלמודית היו מושחים בצורת כ"י יוונית). עוד מצאו קושי בזה, שהשמן יקלקל את היריעות המהודרות של המשכן; אבל גם קושיה זו מתבטלת כשאנו שמים לב לכך, שרק להזאת טיפות מתכוון הכתוב, ואם יישאר בקצה היריעות כתם קטן של שמן לא יהיה בכך קלקול, אלא סימן מוחשי שהיריעות נתקדשו כהלכתן.וקדשת אתם, את המשכן ואת כל כליו,