1
פיסקה שש עשרה: שמן המשחה (ל', כ"ב–ל"ג)
פיסקה זו על שמן המשחה סודרה כאן אולי מפני סמיכות עניין הרחצה לעניין הסיכה בשמן הטוב. המשיחה בשמן לשם הקדשה היתה נהוגה גם בקרב העמים השכנים, ומכיון שאין בה שום יסוד מתנגד לאמונה הישראלית, נמשכה גם בישראל. לפי מנהג זה ניתנות כאן למשה הוראות להכין שמן שישמש למשוח את המשכן ואת כל כליו ואת הכהנים לסימן הקדשתם: