1
וידעו, מתוך שיראו את המשכן המסמל את נוכחותי בתוכם, כי, כפי שאמרתי בתחילת עשרת הדיברות שהשמעתים בהר סיני, אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, מתוך כוונה לשכני בתוכם, כדי לכרות אתם ברית למען יהיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים ואשרה את שכינתי בתוכם. פסוקים אלו מקבילים ברעיונותיהם ובביטוייהם לתחילת הפרשה (כ"ה, א' ואילך), וסגנונם מצטיין בשגב קצבו ובחזרה המשולשת של השרשים יעדו־קדש.
2
ולבסוף, כפי דרכו של מלך, החותם את שמו בסוף ההצהרה שהצהיר, כדי לאשר אותה ולקבל עליו את האחריות המלאה לביצועה, באה הנוסחה החגיגית אני ה' אלהיהם, המסיימת את החלק העיקרי של דיבור האלהים על דבר משכן כבודו ועל השראת שכינתו בתוך בני ישראל.