ועשית למסך, לתלות אותו עליהם, חמשה עמודי שטים (כדאי לשים לב אל הוריאציות שבניסוח כלפי פס' ל"ב), וצפית אתם זהב, וויהם זהב, כווי העמודים של הפרוכת (עי' פירושי על פס' ל"ב), והמוט המונח על הווים, שהמסך תלוי בו, מגיע עד קצה הקרש הראשון מכאן ועד קצה הקרש הראשון מכאן, ומונע את הקרשים מלנטות כלפי פנים. המסך יהיה תלוי, כנראה, מאחורי העמודים, והמוט, כנראה, לא יהיה רק מונח על גבי הווים, אלא גם קשור אליהם ברצועות או באופן אחר, כדי שלא תוכל הרוח להוציא בקלות את המסך ממקומו. ויצקת להם, לעמודים אלו, חמשה אדני נחשת לנעוץ בתוכם את העמודים מלמטה. מכיון שהמסך מבדיל בין הקודש ובין החצר, שייך במקצתו לחצר, ולפיכך ייעשו האדנים נחושת כיתר כלי החצר.
הריוח שבין עמודי המסך צר עוד יותר מן הריוח שבין עמודי הפרוכת, ולפיכך המסך עם עמודיו סותם עוד יותר את הדרך להוצאת האדון. הארון עם הכפורת אשר עליו יישאר סגור בתוך המשכן, השומר עליהם שמירה מעולה, ולא יהיה אפשר להוציאם ממקומם עד שיורד המשכן. כשתבוא הזדמנות להוציאם משם לתכלית יוצאת מן הכלל, כגון במעבר הירדן או בהקפת יריחו, מן הצורך יהיה להרים את הפרוכת ולהרחיק זה מזה את עמודיה האמצעיים, וכן להרים את המסך אשר בפתח המשכן ולהסיר את עמודו האמצעי ממקומו: פתיחת פתח חגיגית להזדמנות חגיגית.