1
שלש פעמים בשנה, בשלשת החגים האלה, יראה כל זכורך אל פני האדון ה', במקדשו, יהיה המקדש במקום שיהיה. על קביעת מקום המקדש לא נאמר כאן שום דבר. בא כאן השם אדון בניגוד לשם בעל; הכנענים חוגגים חגים דומים לאלה להביע את תודתם לאל אשר הם מכנים בשם בעל, ולבקש ממנו את מתנות פרי האדמה גם להבא, אבל אתם אל תפנו אל הבעל המדומה הזה. אלא אל האדון האמיתי, הוא ה' אלהיכם. אין כאן זכר ליום התרועה וליום הכיפורים, אבל שתיקה זו אינה מוכיחה שימים אלו לא נקבעו עדיין בתקופה הקדומה. כאן מדובר אך ורק על החגים החקלאיים הדומים לחגים החקלאיים של הכנענים, ואין כאן המקום לעניינים אחרים. שני הפסוקים האחרונים של הפיסקה קובעים פרטים מסויימים בעניין החגים החקלאיים, והם: