1
פיסקה שמינית: ארבעה שומרים (כ"ב, ו'–י"ד)
לפי הפשט אין הכתוב מבחין במפורש בין שומר חינם ובין שומר שכר, כהבחנת ההלכה המאוחרת שבימי חז"ל. הוא מבחין רק בין שמירת מטלטלים ובין שמירת בהמות; אבל דווקא מתוך הבחנה זו יוצא, כי שיטת חז"ל, שבפס' ו' ואילך מדובר על שומר חינם ובפס' ט' מדובר על שומר שכר, מתאימה בעיקרה לפשוטו של מקרא, שהרי מן הסתם שומר מטלטלים הוא שומר חינם מכיון שאין שמירה כזו דורשת טרחה. ואילו שומר בהמות מן הסתם הוא רועה המקבל שכר בעד טרחתו המתמדת.
2
התורה מביאה דינים אלו כדי לחדש חידושים, כפי שייראה להלן בענין האבדה, הקשור בעניין השמירה.
3
המקרה הראשון הוא: כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור, וגֻנב הפקדון מבית האיש הנפקד, אם ימצא הגנב ישלם הגנב שנים לבעלי המטלטלים שנגנבו, כדוגמת מה שכתוב בפס' ג' לגבי גנבת בהמה;