1
ואחר אזהרה זו בא איום של עונש חמור, מידה כנגד מידה, על מי שיעבור עליה, מנוסח בסגנון דומה לסגנון הנבואה. המלה אם שבתחילת פס' כ"ב משמשת כאן כשימושה בלשון השבועה: רעה תבוא עליך אם ענה תענה אתו, כלומר את כל מי ששייך למעמד הגרים והאלמנות והיתומים (השווה, על זכר יחיד המרמז על כל מי ששייך לסוגים מסויימים שנזכרו במפורש למעלה, כ"א, כ"ו, כ"ז, ל"ב, ל"ד; כ"ב, ו', ח'; ועוד ועוד). היזהר מלענותו, יען כי, אם צעוק יצעק אלי המעונה, שמוע אשמע צעקתו, כפי ששמעתי את צעקתכם כאשר עינו אתכם המצרים (ג', ז'),