Cassuto on Exodus 22:15

פיסקה תשיעית: דין המפתה (כ"ב, ט"ו–ט"ז)
מכיון שהובאו בפיסקות הקודמות כמה מקרים של תשלומי כסף, סודרה כאן גם פיסקה זו, המדברת על עבירה שענשה כסף, והיא פיתוי של בתולה אשר לא אורשה. ומכאן אחת ההוכחות המכריעות ביותר על כך, שאין כוונתן של פיסקות אלו למסור קודכס שלם אפילו באופן יחסי, שהרי ממה שנאמר אשר לא אורשה יוצא שאם היא אורשה, הדין הוא שונה, וכן ממה שנאמר יפתה, כלומר שהוא ידבר על לב הנערה והיא תסכים לו, יוצא שאם הוא יענה אותה בעל כרחה הדין הוא שונה. וההזדמנות להבאת הדינים השונים האלה תזדמן בספר אחר מספרי התורה (דבר' כ"ב, כ"ג–כ"ט), כשם שמדובר עליהם בקובצי החוקים של העמים השכנים. ברור אפוא. שיש כאן רק הערה בודדת, ולא הבאה סדירה של הדינים על העניין. וזוהי לשון ההערה: כי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה ושכב עמה, מהור ימהרנה לו לאשה, כלומר שהוא חייב לקחת אותה לו לאשה, ולשלם לאביה את מוהר הבתולות הרגיל. זו חובה מוסרית המוטלת עליו, ואין הוא רשאי להשתחרר ממנה;