1
האב שואל מיד: ואיו? וי"ו החיבור קושרת את שאלתו בסיפור הבנות: ואם כן אפוא, אחר כל מה שעשה למענכן, מדוע אינו כאן עמכן? למה זה עזבתן את האיש? קראן לו ויאכל לחם; לכנה להזמינו בשמי לבוא לביתנו ולהשתתף בסעודתנו (לחם = מזון בכלל). אין הכתוב מספר במפורש, אבל הדבר מובן מאליו, שחזרו הבנות אל הבאר והזמינו את משה בשם אביהן לבוא לביתן. גם בשירה האפית, אף על פי שבדרך כלל רגילה היא לספר על ביצוע כל פקודה לפרטיו במלים שוות לאלה שבאו בפקודה, לפעמים יש יציאות מכלל זה, והביצוע אינו מסופר, אלא מובן מאליו. עוד יותר נהוג קיצור זה בפרוזה הסיפורית, כמו כאן. גם דבר אחר מובן מתוך העניין, אף על פי שאינו מסופר במפורש: