והמשפט ותהר האשה ותלד בן אין פירושו שהרתה וילדה בפעם הראשונה, אלא רק שדווקא בימי גזירתו של פרעה קרה הדבר, שאותה אשה הרתה וילדה בן זכר. המשפט ותרא אתו כי טוב הוא פירושו, כדוגמת כמה משפטים הפותחים במלה וירא, ותרא, וכאלה, נתינת טעם למשפט שאחריו (השווה ברא' נ', ט"ו, המדבר על מה שקרה לאחר שמת יעקב ועברו ארבעים ימי החנוטים ושבעים ימי בכיתו ועלו בניו לארץ כנען לקבור אותו ושוב ירדו מצרימה: ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לוּ ישטמנו יוסף וגו'. כלומר: הואיל ואביהם איננו עוד בחיים, חשבו שמא ישטום יוסף אותם ויגמול להם כפעלם); בסגנון המודרני היינו אומרים: והואיל והכירה שהוא טוב, כלומר יפה ובריא, עשתה כך וכך. אפילו היה הילד חלש וחולני, היתה מיתתו גורמת צער גדול לאמו, ועכשיו שהוא יפה ובריא, הצער כפול ומכופל. לפיכך דאגה האם עליו דאגה כפולה ומכופלת, ותצפנהו שלשה ירחים. אבל כעבור הזמן נעשה קולו של הילד חזק יותר, ונשמע היה אף מחוץ לכתלי הבית.