1
מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? אין כאן עניין של שיפוט ממש; שופט בא כאן כנרדף של שר, ושתי המלים יחד מביעות מושג אחד, מעין hendiadys, ולפעמים מקבילות הן זו לזו, גם במקרא (כגון משלי ח', ט"ז: בי שרים ישורו, ונדיבים כל שופטי ארץ) וגם באוגריתית (זבל–ת'פט). והשאלה השניה, עוד יותר מחוצפת, היא: הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי? הנאשם נעשה מאשים. ויירא משה ויאמר (=ויחשוב): אכן נודע הדבר. כנראה, האיש אשר משה הגן עליו ביום הקודם סיפר על העניין. דברי האיש משמיעים גם בצלצולם את הרוגז העמוק שבלבו: די לשים לב אל החזרה, או אליטיראציה, של האותיות השורקות, שי"ן ימנית ושי"ן שמאלית, בשאלתו הראשונה (מי שמך לאיש שר ושופט), ושל הרי"ש בשאלתו השניה (הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי).