הפירוט שבפס' ב' מתחיל ויסעו מרפידים, מקום חנייתם הקודמת (י"ז, א'). ויבאו משם מדבר סיני, ויחנו שם במדבר. איפה מדבר סיני, ואיפה הר סיני, מוטל בספק. אם גם לא נסכים לדעה הקובעת את מהלך בני ישראל בצפון והמחפשת את הר סיני סמוך לקדש ברנע, ואף לא לדעות המחפשות את הר סיני בארץ מדין, ונפנה את מבטנו אל דרום חצי־האי הנקרא היום בשם חצי־האי סיני, אי אפשר לקבוע בדיוק את מקומו של הר סיני המקראי. המסורת המקומית המזהה אותו עם ג'בל סרבל או עם ג'בל מוסי אינה אלא מסורת מאוחרת מאד. אין הכתוב מוסר לנו פרטים שיוכלו לעזור לנו בקביעת המקום, ואולי אין שתיקה זו בלא כוונה. כשם שלא רצתה התורה לקשור במפורש את התגלות האלהים בזמן מסויים, כך לא רצתה לקשור אותו במקום מסויים, כדי שלא יוכל אדם להגשים את זכרון הדבר ולהגיד: כאן. על הר זה, נתגלה ה' אל בני ישראל ומכאן השמיע את עשרת הדיברות. מן הראוי הוא שהדבר יישאר טמון בערפלי קדושה.25על הדעות השונות בזיהוי הר סיני עי' בפירושו של Beer, עמ' 25–26. רק זה יוצא ברור מן הכתובים, שההר הנקרא בפרשה זו בשם הר סיני הוא ההר הנקרא בפרק ג' בשם הר האלהים ובשם חורב, כנראה מלשון חורב וחָרבה, שם מתאים להר הנמצא בתוך המדבר. השם הר האלהים חזר כבר בי"ח, ה', ועיין בדברי הקדמתי לפרק י"ח. המשפט ויחן שם ישראל נגד ההר נראה לכאורה מיותר, לכל הפחות בחלקו, לאחר שכבר נאמר ויחנו במדבר.