1
וכך גבר ישראל ונחל נצחון, ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו (כלומר: את צבאו) לפי חרב. אם נשים לב לכך שכנראה גם פיסקה זו וגם הפיסקה על עניין עמלק שבבמדב' כ"ה, י"ז–י"ט, תלויות במקור משותף, הוא שיר העלילה על יציאת מצרים, נוכל להניח שהיה באותו שיר מעין משחק מלים בין המלה נחשלים שבתחילה ובין המלה ייחלש שבסוף: אמנם ניסה עמלק לנצל את חולשתם של הנחשלים, אבל סופו היה שבעזרת ה' גבר עליו יהושע ויחלוש אותו ואת עמו לפי חרב. אף על פי שנסיונו של עמלק לא הצליח, מציאות אויב שכמותו על גבולה הדרומי של הארץ עלולה היתה ליצור סכנה מתמדת לישראל בעתיד. לפיכך ראה ישראל בעמלק את אויבו הנצחי, ובהשמדת עמלק חובה לאומית מוטלח עליו. עד שמילא אותה המלך שאול. מתוך מצב זה אפשר לעמוד על משמעותם של פס' י"ד–ט"ז: