1
בבית השני מתאר המשורר בפרטות את המאורע שהזכיר ברמזים קלים בבית הראשון. הוא מתחיל וברב גאונך (הקבלה אל גאה גאה שבתחילת הבית הראשון) תהרס קמיך, השפלת את גאוותם של המתקוממים נגדך; תשלח חרונך, שילחת כלפיהם כמלאך משחית את חרון אפך הבוער, והוא השמיד אותם, כאש האוכלת לשון קש: יאכלמו כקש.