פיסקה רביעית: פגישת שני המחנות (י"ד, ט'–י"ד)
המלים הראשונות, וירדפו מצרים אחריהם, באים לקשור פיסקה זו אל הקודמת, מבעד להערה הצדדית שבסוף פס' ח', על בני ישראל שיצאו ביד רמה. ואחריהן נמשך הסיפור: וישיגו אותם חונים על הים, שהרי קל היה, לחיילים רוכבי הרכב להשיג במהירות את העם המתנהל לאיטו. מתוך מה שכתוב להלן ברור הדבר שאין פירוש המלה וישיגו השגה ממש, אלא רק התקרבות עד כדי ראייה, וכבר היתה התקרבות זו עלולה להטיל אימה על ישראל, שהרי הרודפים היו כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו, וכבר הגיעו לאותו השטח שעליו חנה ישראל, על פי החירות, לפני בעל צפון (השווה פס' ב'). ניסוחו של פסוק זה תלוי כנראה בלשונה של שירת הים (ט"ו, א': סוס ורוכבו; שם פס' ב': מרכבות פרעה וחילו; שם פס' ט': ארדף אשיג; והשווה עוד פס' י"ט שאחר השירה: סוס פרעה ברכבו ובפרשיו). אשר להזכרת הסוס והרכב, הבאה גם כאן וגם שם בהדגשה יתירה. והקודמת להזכרת אנשי החיל, ייראה לנו להלן במה היא תלויה. נפגשים ומשתזרים כאן זה בזה שני החוטים שבפיסקות הקודמות: בפיסקות א' וב' מדובר על מסעם של בני ישראל; בפיסקה ג' מדובר על מסעם של המצרים; וכאן שומעים אנהנו על פגישת שני המחנות במקום אחד.