1
ובזה מתבארים דברי הכתוב: ויסר את אופן מרכבותיו: גלגלי המרכבות נתקעו בבוץ, ומחמת התאמצות הסוסים לרוץ הלאה ניתקו מן המרכבות: וינהגהו בכבדות, כלומר שאף המרכבות שלא התרסקו לא יכלו להתקדם במהירות, ורק בכבדות היו מתנהלות. בכלל, לא היה חיל המצרים יכול להינתק מן המעבר הצר שבו עברו בקלות בני ישראל לפני שעות מספר. אז הכירו המצרים שכוח למעלה מכוחות בני אדם היה מגן על ישראל, וניסו בלי הצלחה להיסוג אחור ולברוח; ויאמר מצרים: אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים. המלים האחרונות, המסיימות את הפיסקה, מקבילות בצורתן ובתכנן לדברי משה שבפס' י"ד, בסוף הפיסקה הרביעית: ה' ילחם לכם. מה שצפה משה מראש, מתוך אמונתו העזה, הם הכירו לאחר המעשה. ואז התקיים מה שהובטח למשה (פס' י"ח): וידעו מצרים כי אני ה'.