1
בפס' ט' הנושא של הפועל והיה הוא המשפט שבסוף הפסוק, כי ביד חזקה וגו', והמלים למען תהיה תורת ה' בפיך הן מעין מאמר מוסגר (בפס' ט"ז הדומה לזה אינן נמצאות): והיה לך לאות על ידך, ולזכרון, כלומר מזכרת, בין עיניך – למען תהיה תורת ה' בפיך – הדבר הזה, כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים. האות שעל היד מזכירה את היד החזקה. מהי צורת האות והזכרון אין הכתוב קובע בפרטות; לפי פירוש חז"ל, כידוע, הכוונה למצוות תפילין. הביטוי בין עיניך בוודאי פירושו כנגד בין עיניך, על המצח, כפי מה שהבינו חז"ל, וכפי הוראת הביטויים המקבילים באוגריתית ובסורית. תורת ה' המרומזת בפסוק זה היא בכלל המצוות של עבודת ה' שאתה קיבלת עליך בהקדשת חייך אליו כשנגאלת מבית עבדים, ושתהיינה תמיד קרובות ללבך ולנפשך אם אתה תזכור תמיד את יום צאתך מארץ מצרים.