1
וכל כך היה הסדר נכון, שאף באותה השעה רבת האחריות והקשיים לא שכח משה את ההבטחה שהבטיחו הדורות הקודמים את יוסף לפני מותו: ויקח משה את עצמות יוסף עמו, כי השבע השביע את בני ישראל לאמר: פקוד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם. חוזרים כאן, מלה במלה. דברי יוסף הכתובים בברא' נ', כ"ה, בתוספת המלה אתּכם, הבאה כתקבולת למלה עמו שבחלק הראשון של הפסוק, וחזרה מילולית זו מבארת לנו מפני מה בא בפסוקים אלו שם אלהים ולא שם ה'. יוסף השתמש בשם אלהים מפני הסיבה שביארתי למעלה בסוף פירושי לפרק א', ובפיסקה זו, הואיל והובאו דבריו כצורתם, נכתב שם אלהים גם במה שקדם, כדי שלא יוראה כאילו יש הבדל בין האלהים של יוסף ובין ה' המוציא את ישראל ממצרים, וכדי להדגיש, להיפך, כי ה' הוא האלהים. ולאחר שהוברר הדבר, יכול הכתוב לחזור, מפס' כ"א ואילך, אל שם ה' כדרכו.