פרשה שביעית: יציאת מצרים (י"ב, א'–מ"ב) פיסקה ראשונה: הוראות לפסח מצרים (פס' א'–י"ג) אחר סיומה של הפרשה הקודמת באה הַפְסָקה. ואחר ההַפְסָקה משתנה, כאמור, תיאור המאורעות: הסיפור פושט צורה ולובש צורה חדשה. פרעה נשכח, עבדיו נשכחים, היכלו של פרעה וכל הסביבה שעמדנו בה במשך כל הפרשה הקודמת כאילו נעלמו מנגד עינינו מרכז העלילה נמצא עכשיו בקרב עם ישראל, והפקודות הנמסרות למשה ולאהרן מכוונת כלפי עם ישראל. מה שיש לעשות כלפי פרעה, ה' יעשהו. אין להם, למשה ולאהרן, אלא לדאוג לעמם. והפקודה הראשונה הניתנת להם היא פקודת ההכנות ליום הגאולה, העתיד לבוא בקרוב.
2
באחד לחודש הראשון של השנה החדשה, כלומר בהתחלת פרק זמן חדש בחיי בני אדם, פונה אליהם הדיבור האלהי ומבשר להם בשורה משמחת: הפרק החדש בזמן יציין התחלת תקופה חדשה בחיי ישראל. ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר וגו'. הכתוב מגיד במפורש שהדיבור היה בארץ מצרים כדי שיהיה ברור שההוראות הניתנות בו לראשונה (פס' ב'–י"ג) אינן אלא הוראות שעה, שכוחן יפה רק בארץ מצרים, באותו הזמן. ולא לדורות הבאים. רק אחריהן, בפס' י"ד–כ', תימסרנה הוראות לשמירת חג הפסח לדורי דורות.
Loading...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור
