1
פיסקה תשיעית: חושך (י', כ"א–כ"ט)
ככל מכה שלישית במחזור, כך גם מכה זו באה בלי התראה. ויאמר ה' אל משה: נטה ידך על השמים (השווה ט', כ"ב), לסימן על התחלת המכה, ויהי חושך על ארץ מצרים. הכונה כנראה לסופת חול; החול הבא מן המדבר ימלא את האויר, עד שאפשר יהיה כמעט למששו: וימש חושך. מכה זו תוכיח מה רב כוחו של ה' נגד אלהי מצרים: כשירצה אלהי ישראל, ייעלם השמש, הנחשב בעיני מצרים כאל הראשי, ולא יוכל להאיר על יראיו, ואם נכונה ההנחה, שהמלה רעה שבפס' י' רומזת לאל המצרי של השמש, יש לראות במכת החושך מעין תגובה מיידית לדבריו של פרעה.