על הצהרתו של משה עונה פרעה בדברים קשים, שיש בהם מעין אירוניה מרה: יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, כלומר: תהי נא עזרת אלהיכם רחוקה מכם כשם שאני רחוק מלהרשות לכם לצאת עם טפכם. ובהמשך הסיפור ניכרת מעין אירוניה כנגד האירוניה שלו; לבסוף הוא ישלח אותם ואת טפם, וכן יהיה ה' עמהם. – המלה טף, הבאה לפעמים להורות במיוחד על הילדים, על יד הזכרת הנשים (כך, למשל, בברא' ל"ד, כ"ט; מ"ה, י"ט; מ"ו ה'; ועוד), כוללת לפעמים גם את הנשים יחד עם הילדים. כך, למשל. בברא' מ"ג, ח': גם אנחנו גם אתה גם טפנו; ושם נ', ח': רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גושן; ועוד. וכך הדבר כאן, וכך עוד להלן. עוד ממשיך פרעה ואומר: ראו כי רעה נגד פניכם; שימו לב לכך, שאם תפצירו בי הפצרה נוספת, צפויה לכם רעה. גם כאן אולי, כפי מה שהוצע כבר, יש לראות מעין רמז לאל המצרי רע, אל השמש, ראש הפנתיאון המצרי: דעו כי כוח האל שלי יקום נגדכם (במדרש חז"ל: כוכב יש ששמו רעה; ועיין למעלה, על ה', י"ט; והשווה ל"ב, י"ב).