פיסקה שניה: שני השלבים הראשונים של השעבוד (פס' ח'–י"ד)
ואולם הצלחה זו ופוריות זו עוררו קנאה ושנאה וחשש, ביחוד לאחר שנשתנה מצב המלוכה ויקם מלך חדש על מצרים, אולי בן לשושלת שונה מן השושלת שמלכה בימי ירידת מצרים, מלך אשר לא ידע את יוסף, ולפיכך לא היה קשור בישראל קשרי הכרת טובה על מה שעשה יוסף בעד מצרים. מי היה מלך זה, לא דאגה התורה להגיד. אינה באה לכתוב היסטוריה, אלא תיאור שיריי, ואינה פונה אל המלומדים, אלא אל עם שלם; והדייקנות ההיסטורית בפרטים אינה מתאימה לשירה הפונה אל לבו של העם. רק מתוך מה שייאמר להלן על ערי המסכנות נוכל להבין, בעקיפין, מי הוא המלך שאליו מתכוין הכתוב. כמו שייראה להלן מתוך כמה הוכחות שונות, יש להניח שהיתה לפני התורה שירת עלילה על שעבוד בני ישראל במצרים ועל שחרורם משם. וכמה מן התכונות של חשירה האפית הקדומה השאירו את עקבותיהן בסיפור שבספר שמות.