1
ומצד שני ויהי, כי יראו המילדות את האלהים (השווה פס' י"ז), בירך אותן במיוחד, וכשם שהן עזרו להגדיל ולהרבות את הבתים של בני ישראל (עלינו לזכור את פס' א': איש וביתו באו), שילם להן כפעלן, מידה כנגד מידה, ויעש להם בתים (להם, במקום להן, מפני האות בי"ת שבתחילת המלה בתים; על המושג של עשיית בתים השווה מל"א ב', כ"ד). סמוך לחתימת הפרשה, יש כאן מעין פתיחתה. וכן יש כאן, בסוף הפיסקה השלישית, במלים וירב העם ויעצמו מאד, הקבלה לסוף הפיסקה הראשונה (פס' ז') ולסוף השניה (פס' י"ב): בסוף כל פיסקה ופיסקה חוזר הכתוב על הרעיון העיקרי, שעל אף כל המאמצים של שונאי ישראל הברכה שנתברכו מפי הגבורה מתקיימת ומתאשרת בהם, ומביאה אותם לידי התרבות והתעצמות יותר ויותר. גם בפיסקה זו, המלה האופיינית שלה, מילדת, חוזרת שבע פעמים, ביחיד או בריבוי.