מפני חשש זה קמו המצרים וישימו עליו על עם ישראל שרי מסים, כלומר מינו עליו פקידים או נוגשים שיכריחו אותו לעבוד עבודה של מס עובד, למען ענותו בסבלותם, כלומר להתיש את כוחו על ידי סבל העבודה, כדי שלא יוסיף להתרבות. ועם ישראל עבד כפי מה שהוטל עליו, ויבן ערי מסכנות לפרעה. ערי מסכנות: כלומר ערים משמשות מחסנים, כמו שיוצא ברור מדה"ב ל"ב, כ"ח: ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר (המלה מסכנות שאולה מן הלשון האכדית). והכתוב מזכיר את הערים האלה בשמותן: את פתם, במצרית, Pr 'tm, Πάτουμος אצל הרודוטוס, כלומר "בית האל אתם", היום תל רִתִבֶּה, בדלתּה; ואת רעמסס, במצרית Pr R'mss, בית רעמסס, היא צוען מצרים. החקירה הארכיאולוגית במקום שתי הערים הוכיחה שהן נבנו (או ביתר דיוק חזרו ונבנו) בימי רעמסס השני. במאה הי"ג לפסה"נ. על שם מלך זה נקראה אז עיר רעמסס שנעשתה לבירתו, וכנראה הוא המלך שאליו מתכוון הכתוב. כן מתארת התורה את תחילת השעבוד. את השלב הראשון של העבודה שבה עינו המצרים את ישראל. אולם, מוסיפה היא מיד שכוונתם לא הצליחה:
Loading...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור
