ואינו משלם וכו'. שהרי הוא מזיד בהקדש.
אכלה וכו'. כלומר, אכלה בשוגג.
בתרומה. כלומר, בהרמה שלו נעשים התשלומין קודש מאליהם. עיין בבה"א.
וחומש לבעלים. כלומר, החומש שמשלם בעד אכילת התרומה נשאר בידו ונותנו לכל כהן שירצה.
בחומש זה וכו'. כלומר, בחומש הנ"ל. "ואין מועלין" הוא לאו דווקא שאינו הקדש כלל, והרי הוא כשאר תרומה.
תרומה ודמיי וכו'. צ"ל: תרומה ודמי תרומה וכו'. כלומר, שיכול לשלם מן התרומה שהיא קניינו (כגון שנפלה לו מאבי אמו כהן וכדומה), או שמשלם להקדש דמי תרומה, שהרי לא הפסיד להקדש יותר מזה.
וחומש לבעלין. צ"ל: וחומש זה מועלין (עיין גי' כי"ע), שהרי הוא דמי הקדש.
בקופה שנייה וכו'. ברייתא זו היא פיסקא קטועה ממשנתנו (פ"ז מ"ה): שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין וכו' אין ידוע איזו היא של תרומה וכו' אכל אחת מהן פטור, והשניה נוהג בה כתרומה, וחייבת בחלה דברי ר' מאיר. ר' יוסי פוטר.
ספק מדומע. כמשנתנו פ"ז מ"ו.
משם דמע וחייב וכו'. צ"ל: חייב, כגי' כי"ע וירושלמי. והכוונה לחולין שנתערבה בהם אחת ממאה תרומה והורמה שהם מותרים לזרים, אעפ"י שלפי החשבון נשאר שם רוב התרומה שנפלה. עיין בבה"א.