1
זתים וכו'. צ"ל: אבנים, עיין בבה"א.
2
את הגס וכו'. פירשו בירושלמי שמלקט מתוך שלו את הגס הגס (ומניח את הדקים), כשם שהוא מלקט מתוך של חבירו בין דקים בין גסים.
3
נותנין וכו'. כלומר, נותנין ללקט.
4
מן המצוי וכו'. כלומר, מן ההפקר.
5
לעקל וכו'. כלומר, אם ליישר (להסיר את העיקול, דוגמת לסקל, לדשן), והתכוין לאבנים כדי להשתמש בהן, או לעקלקלות (לעיקום, לאיסור), כלומר, שכיוון לייפות שדה חבירו, כדי שיחזיק לו טובה.