א
תורמין וכו'. צ"ל: פותחין, כגי' ד וכי"ע, עיין בשנו"ס, והכוונה כלעיל שו' 54.
ב
תנו לי וכו'. התוספתא חוזרת על ההלכה שלעיל ומבארת ביתר פרוט וברור כיצד נוהג הגיזבר.
ג
קודח וכו'. כלומר, תוקע את המדה לתוך השקלים, ושואב ומעלה לפי חשבון המטבעות השונים המעורבים בלשכה, ונמצא המספק מרויח, שלפעמים עולים ביד הגזבר מטבעות היוצאים במדינתו של המספק, ואינו צריך להחליף את כולם אצל השולחני.
ד
לפי חשבון כל המטבע וכו'. יש כאן עירבוביא של שתי נוסחאות, עיין בשנו"ס. וכנראה שצ"ל לפנינו: לפי חשבון (כלומר, השולחני נותן לו לפי חשבון ערך המטבעות, ומשתכר בחילופו). כל המטבע [יוצא] בירושלם מפני כך. כלומר, מפני שביד השולחני היו כל מיני מטבעות מכל הארצות שקבל מן המספקים שנטלו מתרומת הלשכה, עיין בבה"א.