1
מותר יין וכו'. כלומר, המפריש מעות ליין נסכיו, או לשמן של מנחתו, והותירו. ועיין בבה"א.
2
מותר בזיכין וכו'. כלומר, לבונה בשביל לחם הפנים. מותר גזירין וכו'. צ"ל: נזירין (כגי' ד ועוד), והיינו שגבו לצורך נזירים עניים או מצורעים עניים. ועיין בבה"א.
3
לנזיר זה וכו'. כדין נזיר יחיד שהותיר בעצמו, כמפורש במשנתנו פ"ב מ"ה, ולהלן פ"ג, שו' 21–22.
4
כסות בכסות וכו'. כלומר, אין גובין בשביל עני טלית זו ונותנין לו טלית אחרת.