1
שייר קרקע וכו'. פירשו בבבלי שכל זמן ששייר האדון לעצמו זכות בתוך השטר אין העבד משתחרר בגט זה מפני שאין הוא כרות גיטא, כלומר אינו כרות לגמרי מבעליו בגט זה.
2
מאחד מרובו וכו'. צ"ל: מאחד מריבו (=מריבוא), כלומר שסתם את השיעור, ונתן רשות ליורשיו לבחור אחד מריבוא מנכסיו בכל מקום שירצו, והרי הם יכולים לבחור חלק זה בעבד גופו, ונמצא ששייר בעבד, ואינו משוחרר כלל. (פיה"מ להר"מ).
3
בנכסים וכו'. כלומר, זכה בעצמו, שהרי אף הוא בכלל נכסים, ואין מתקיים דבור כל נכסי אלא בעבד בלבד. עיין בבה"א.