הרי שלמים וכו'. במשנתנו (פ"ג מ"ב) התיר ר' שמעון לקנות תרומה בכסף מע"ש, ואף שהוא ממעט באכילתו (שהרי תרומה אסורה לטבול יום ולזרים), בק"ו משלמים שנקחים בכסף מע"ש, אף שיש בהם פגול נותר וטמא. והשיבו לו החכמים ששלמים קלים מתרומה, שהרי הם מותרים לזרים. וכאן השיב להם ר' שמעון, שהרי אף בשלמים יש חזה ושוק האסורים לזרים.
ר' שמעון בן יהודה וכו'. במשנתנו (פ"ג מ"ו) אמר ר' שמעון בן יהודה שאם נכנסו לירושלים פירות שלא נגמרה מלאכתן למעשרות כ"ע מודי שיכול להוציאם, להפריש מע"ש ולפדותו מחוץ לירושלים, אבל אם הכניס לשם פירות שכבר נגמרה מלאכתן, סוברים ב"ש שקלטום מחיצות, ודינם כאילו כבר הורם מע"ש שלהם, שאין לו פדיון אלא אם כן נטמא. וב"ה מתירים, כל זמן שלא הופרש מהם מע"ש.
שלא וכו'. צ"ל: שלה', שלהם, עיין בשנו"ס.
עד שיירומו. כלומר, כל זמן שלא הורמו המתנות אין שום חיוב על הבעלים, ויכול לשרוף את הכרי אם ירצה, וממילא אין המחיצה קולטת אותן. ועיין בבה"א.