הרוצה להפריש וכו'. כלומר, נחתום (כמשנתנו רפ"ה) שמפריש אחד מארבעים ושמונה אפילו בטבל טהור. והשאלה היא, מפני שיש כאן תרתי דסתרי: תרומה ניטלת מאומד, ומעשרות ניטלים במדה, ואסור להקדים מעשרות לתרומה. ולפיכך אם יקדים תרומה מאומד, כדינה, נמצא פוחת או מוסיף על המעשרות, ואם יקדים את המעשרות נמצא עובר. כיצד יעשה?
אחד מעשרים. כלומר, נוטל באומד חמשה אחוז, והם שני אחוז כדי תרומה, אחוז אחד כדי תרומת מעשר, ושני אחוז (אחד ממ"ח) כדי חלה. ואין החשבון מצומצם ומדוייק לגמרי, כפי שהעירו הראשונים. האומ' וכו'. צ"ל: הוא אומר וכו'.
בצד זה וכו'. כלומר, קובע לו מקום ואינו קורא לו שם, כדי שלא יקדים מעשר לתרומה.
חולין. כלומר, טבל לשם חלה. ונמצא שקבע מקום למעשר, לתרומת מעשר ולחלה, במדה.
והשאר תרומה וכו'. נמצא שמפריש תרומה קודם לכל, ושיעורה באומד, שהרי נטל חמשה אחוז מאומד, ומה שנשאר אחרי קביעת המקום למעשרות ולחלה היא תרומה, הן חסר הן יתר.
מאה חולין וכו'. כלומר, אחד ממאה שקבע לו מקום בראשונה.
ר' שמעון וכו'. הברייתא משלימה את משנתנו (פ"ה מ"ד): "מודה ר' יהודה בלוקח מן המנפול (כלומר, סוחר שקונה מכמה נחתומים) שהוא מעשר מכל אחד ואחד". ועליו חולק ר"ש וסובר שמ"מ מפריש חלה מטיפוס אחד על הכל (וכדבריו במ"ג שם). וכמו שמפרש להלן.
שכולן מפרישין וכו'. כנראה, שצ"ל: שכול' [אי]ן מפרישין וכו', כלומר, שכל הנחתומים עושים בטומאה וסומכים על הלוקח שהוא יפריש חלה (עיין ירוש' פ"ב ה"ד, כ"ג ע"א), ולפיכך כל כיכרי המנפול בחזקת טבל וודאי לחלה, ונוטל חלה מכל כיכר שהוא רוצה על כולן.
ומקצתן וכו'. כלומר, מקצת הנחתומין עושין בטהרה ומפרישין חלה, ומקצתן עושין בטומאה ואין מפרישין, הרי הלוקח מן המנפול מפריש מכל טיפוס וטיפוס, כדי שלא יפריש מן הפטור על החיוב.